מהנקודה האחרונה בסרדיניה (קרלופורטה), אותה הזכרתי בפוסט הקודם, לנקודה הראשונה באיים הבלאריים, מנורקה, הפלגה של 36 שעות. הפעם היה קשה יותר מההפלגות הארוכות הקודמות. הים היה סביר, הרוחות היו קצת נגדנו. רוחות בעוצמה סבירה, אבל באות מכיוון החרטום, מביאות איתן גלי חרטום ומקשות על ההתקדמות. גילססנו, בשפת המפרשנים, יענו תפסנו 30-40 מעלות מהכיוון כדי שהרוח תהיה צידית וכך גם הגלים, פעם לימין ופעם לשמאל, כך שבסופו של יום נגיע ליעד. זה אומר בהכרח שמאריכים מסלול, וכל הזמן קצת ״רבים״ עם הרוח כדי להישאר עד כמה שאפשר בכיוון היעד.
גם אוניות גדולות פוגשים בדרך לא כל כך אוהבים אותן זאת בגודל בינוני לא רחוקה מאיתנו 😱 |
מעבר לזה, השקיעות היפות לא מאכזבות וכל פעם שונות. הפעם היתה יפה במיוחד אז אלאה אתכם בעוד שקיעה אחת:
הבנתי שאין על מי לסמוך כעת, ושלפתי רביולי טרי מהסופר האיטלקי. החכה בינתיים חזרה למים עם בובה חדשה לא מבטיחה במיוחד.
ארוחת הערב הסתיימה, אודי לקראת שינה ואני לוקחת משמרת, כשפתאום משיכה חזקה בחכה. שוב טונה אלבקור! חוסכת את תמונות הצייד ושולחת רק את התנובה:
![]() |
ביד ימין סביצ׳ה חרפרף ובשמאל דג מלוח לשנה הקרובה |
כך הרגעתי את גברי, שמכנה את עצמו מקשישי קסטינה (מילים שלו לא שלי!), שדאג אם יהיה דג לארוחת השבת….
עד כאן ענייני תזונה וחשבונאות של 35 שנות זוגיות….
![]() |
ספסלה בתוך גזע מרשים שימו לב לסטייל נשיאת מסכה שלמדתי באיטליה |
כניסה לשוק דגים תמים למראה מהשער כניסה לחצר פנימית בצד אחד שוק דגים ומשמאל - גן עדן! |
![]() |
למי שלא מכיר, קבלו את עולם הפינ - צ׳וס מילולית קייסם, מעשית, אין סוף סוגים של נישנושים יפים, מגוונים וטעימים חלום לחובבי הטעימות |
![]() |
וזה נמשך ונמשך בסוף, בעמל רב בחרנו שישה |
![]() |
מי שיגדיל את התמונה יוכל לראות אוסף סיפולוקסים מרשים פעם מתנה מקובלת לחתונה, בדרך כלל קיבלו 10 (כמה אנשים היו פעם צנועים) היום - מקשט חנות טרנדית. היתה סגורה אז אין לנו מושג מה מוכרים, כנראה גזוז.... |
ההיא מלונדון עוגנת לפני מפלצת ההצלה הכתומה |
עד שיש תמונה של שנינו יצאה חשוכה... אני באופן מולד ואודי שזוף מאוד... |
![]() |
המפרשית הכי גדולה שריאיתי. שלשה מפרשים קידמיים!! בתמונה הבאה רואים דגל בריטניה, לונדון נמל הבית אפשר לקרוא גם את שמה אם משהו מכיר את הבעלים שיבדוק אם מוכר... ![]() |
ויש גם אחת מדליקה כזו ועל סיפונה משפחה עליזה |
ויש מי שחושב שזה יפה ומזמין בבניה מיוחדת
|
יש גם כנסיה כמובן |
מפה עתיקה של המפרף של מהון |
חדר אישפוז משומר. אהבתי את סירי הלילה שמוכנים למסדר |
מאז ועד היום - סמל רפואה |
בית המרקחת היה סגור... צולם דרך חלון |
Education Lab אפשר לנסות להגדיל כדי לקרוא או לחפש אותם באינטרנט |
אחד מהמוצגים בחלק המודרני |
מיורקה הררית ויפה יותר. מיוערת בחלקה באורנים בצבע ירוק רענן, שיורדים לחוף סלעי ומצוקי. ההפלגה היתה אמורה להיות נינוחה עם רוח מעולה למפרשים, וכך התחיל היום. בהמשך הים הרגוע הפך גלי, הרוח שינתה כיוון ונחלשה, והחלק האחרון היה מתנדנד במיוחד ועל מנוע. הגענו לחניית לילה במפרץ קסום בשעות אחר הצהריים, בשעה מושלמת לשנירקול של לפנות ערב. מצאתי שזה המרפא האולטימטיבי לכאבי הגב שלי. הגלים שנכנסים למפרץ מוסיפים נדנוד קל. סיוט לסובלים ממחלת ים, נעים לנו, ואם לא מתחזק מבטיח שינה ערבה… לצערנו התחזק והשינה היתה פחות ערבה משציפינו.
ארוחת אמצע הדרך |
![]() |
הקפטן ממלא logbook סירה בסוף כל יום שיוט |
למחרת, ממשיכים בדרכנו לאורך הפן המערבי של מיורקה, כך שתהיה נקודת זינוק טובה לחוף הספרדי (ראו מפה). היום התחיל בהיר ויפה, שוב יציאה בזריחה. אחרי כארבע שעות הפלגה קדרו קדרו פני השמים… גשם זלעפות החל לרדת, כך במפתיע בסופו של אוגוסט חם במיוחד. מרענן וכפי ובכלל לא קר. לרגע חשבנו שמרב ריצה, הגענו לסקוטלנד 😜
וכך הגענו לעוד עגינת לילה במיורקה, למרגלות כפר קטנטן שיושב ממש מעלנו, בקצה המצוקים. בנתיים חלף הגשם, השמים לא לגמרי התבהרו, אבל מספיק חם שגם הקפטן יקפוץ למים…
הפסטורליה לא ארכה זמן רב, עד שאודי שם לב שאסתר מתקרבת לסלעים. שרשרת העוגן, שהיה נעוץ הייטב, נכרכה סביב סלע גדול, וברגע שכיוון הרוח השתנה, השתחררה. נשארנו נעוצים אבל לא בטוחים. אם יש ספק, אז אין ספק, כלל ברזל בים. הרמנו עוגן, קצת מאוחר כדי לחפש מקום עגינה חדש, החלטנו על שייט לילה ל Denia, עירת חוף מדרום לולנסיה, על החוף הספרדי.
הדרך לשם היתה מאתגרת משצפו התחזיות. האם גם כאן משבר האקלים נותן אותותיו, ואתרי תחזית מזג האוויר מפשלים (תמיד בודקים יותר מאחד). במקום רוח קלה בכיוון הנכון, שהבטיחה שייט מפרשים נינוח, תפסה אותנו סופת ברקים ורעמים מטורפת וגשם זלעפות. המראות היו עוצרי נשימה, אבל השייט הקשוח + הכנת ארוחת ערב, אודי על ההגה, אז אין תמונות...
לא אטייח, עברנו לילה קשה, לא מסוכן בשום צורה. פשוט סירה מתנדנדת, לא נוח לישון. בכל זאת צלחנו בגבורה. משמרות לא לגמרי מאורגנות, מי שערני יותר בקוקפיט והאחר ״מנסה״ לתפוס תנומה. לקראת בוקר העסק נרגע, והמשך השייט הנינוח איפשר להשלים שעות שינה ולהגיע רעננים לנגיעה ראשונה בחוף הספרדי, העירה Denia.
ספויילר:
חצי שעה נסיעה צפונה מכאן גרה חברת נעורים שלי, רות אלקנה, שלא ראיתי יותר מ 30 שנה. מחר נפגשות, בטוחה שיהיה מעניין. על כך ועוד בפוסט הבא....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה